מ.תי.או שאהמגסודי ®

כל הנביאים נישלחו ללמד את האנשים שסגד זה הוא בלתי נכון ולגיד להם אך לעקב את דרך הכרה
ואחדות עם האל. הנביאים התחילו את התגלות הסופיות – כדי שסופיות הוא הלימוד להכיר ולהיות אחד עם אל האהוב. אך האנשים הסכימו את לימודי הנביאים רק במלים, לא כדי שהם הכירו את האל, ונתנו דמות ללימודי הנביאים כרצונם, ונתנו דמות לאליליהם בשכלם.

מזמנם של הנביאים והלאה, היודע והרוחני ביותר ניסה להסביר את דרך אמת הקיום שהנביאים לימדו.
מפני שרעיונם ניצגו בצורות שונות לחברות, ההוצעה היתה התחל של קבוצות שונות עם מחשבות שונות, והחברה היתחילה לדבר על הדתות. עם עבר הזמן קבוצות אלו היו לעתים קרובים במלחמות, לגבי הדתות, אך ובמיוחד לגבי עושר ורב עצמה.

בכל אופן, מציאות הדת הוא לא הבדל המנהגים שהתפתחו לאורך המאות. אלוהים הוא בסיס הדת, ואלוהים הוא לא מוכר דרך השכל והחושים הפיזיקלים, ולא דרך קריאה והקשבה למלי אחרים.

גילוי הדת הוא גילוי מדד הפנימי ביותר של עצנמו, ומשם זורם אטריבוטי האל. זה מה שהנביאים הכירו. כדי לגלה כמו הם יש צורך של דבקות, דיסציפלינה, ואימון מדויק, שסופיות מספק.

כדי להשיג מטרה זו, להכיר את ה " אני " ישות עצמנו, יש צורך של ידע. ידע זה הוא לא פנוי במקורים סוציאלים, אך אחד צריך לעבור עבר גבולי הממדים. ה " אני " הזה הוא בסיס הסופיות, שעוקב אחרי דרך הנביאים לקראת זרע האמת שנמצא בכל לב איש.

בפרוש זה, סופיות הוא גשר בין כל " הדתות ". כדי שהוא מסכים כל הנביאים.

הדגש והתעקשות על ניסיון וידע עצמי של האל והדיסציפלינה ושיטת האמון שעוזרים לתלמידים בדרך לקראת מטרה זו הוא המבנה שהסופיות הוא הגשר בין " הדתות " , בישותינו הפנימי ובעולמינו.

1. Hazrat Salaheddin Ali Nader Shah ANGHA, Sufism, A Bridge Between Religions, M.T.O. Shahmaghsoudi Publication, Riverside, CA, USA, 2002, pp. 51-53