" אמנות סיני ואמנות רומאי.

על ידי רומי, ממאסנאבי, ספר מספר אחד

הסיני והרומאי היו מתוכחים מי היה האמן הטוב ביותר

המלך אמר: " אנחנו אסדר את ענין זה עם וכוח "

הסיני התחיל לדבר,
אך הרומאי לא אמר אף מלה.

הם הלכו

הסיני הציג שלכל אחד תינתן חדר לעבוד על אמנותיותם, שני חדרים אחד מול השני אך מחלק עם וילון.

הסיני בקש 100 צבעים, עם כל מני וריאציות,

וכל בקר הם היו באים שהצבעים היו נמצאים ולקחו את הכל.

הרומאי לא לקח אף צבע. " הם לא חלק עבודתנו "

הם הלכו לחדר והתחילו לנקות ולהבריק את הקירות. כל יום כל היום עשו את הקירות טהורים ונקיים כהשמים.

צריך להיות דרך שמדריך מצבע לחסר צבע.

תדע שהצבעים הבהדרים של העננים והאויר הם מהפשוטות הטוטלי של השמש והירח.

 הסינים סימו, והיו שמחים מאוד.

 היכו על התופים כסימן של שמחה וסיום.

 המלך ניכנס לחדרהם , הצבעים והפרטים הידהימו אותו.

 הרומאים פתחו את הוילון והפרידו את החדרים.

 האמיז'ים הסניים החזירו אור על הקירות הבהירים של הרומאים.

הם חיו שמה, בצורה יפה יותר,

 ותמיד שונים באור.

אמנות הרומאי היא כדרך הסופי 

 הם אינם לומדים ספרי מחשבה פילוסופית.

 הם עושים את אהבתהם טהורה וטהורה יותר.

לא ריצונות ולא כעס

בטהר הוא, הם מקבלים ומשקיפים את דמות כל רגע,

מפה, מהכוכבים, ומהריקנות.

הם מכינסים אותם בתוחם כמו שהיו רואים עם בהירות שרואה אותם.

* Translated by Coleman Barks in The Essential Rumi.