של אברהם

לכל שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות של היהדות, הנצרות והאיסלאם, יש שושלת ישירה לאברהם, ויש להן מנהגים קשורים במסורת של אברהם. בספרו מוחמד: חייו על פי מקורות ראשונות [i], קרל לינגס מספר על חיי הנביא של האיסלאם. הוא נזכר בפרק הראשון כמה אברהם היה " המזרקה הראשית של שני הזרמים הרוחניים," דרך בניו יצחק וישמעאל.

עבור יהודים ונוצרים, אברהם, דרך יצחק, אב קדמון ואביו של דתם. עבור המוסלמים, השושלת הישירה של אברהם היא דרך ישמעאל. המוסלמים רואים עצמם כמו מילאט איברהים (בני אברהם.) הקוראן הקודש קובע :

האם נכחתם בנטות יעקב למות, באשר אמר לבניו, למי תעבדו לאחר מות? אמרו, נעבוד לאלוהיך ולאלוהי אבותיך, אהרהם וישמעאל ויצחק. נעבוד לאל אחד ונהיה מתמסרים לו. ( קוראן – 2 : 133 .

ספר בראשית מספר לנו כי אברהם היה ערירי, ללא תקווה של הילדים, וכי לילה אחד אלוהים זימן אליו מתוך האוהל שלו, אמר לו:

אשתו של אברהם שרה היתה אז אישה עקרה ןאברהם עצמו מתקדם בגיל, והיא נתנה לו עוזרת הגר, מצרית, כי הוא עלול לקחת אותה בתור אשתו. אבל המרירות של תחושה התעוררה ביניהם, והגר ברחה מן הכעס של שרה וקראה לאלוהים במצוקה שלה. והוא שלח לה מלאך עם הודעה: "אני יתרבה מאוד את זרעך, כי זה לא יהיה ממוספר עבור ההמון." המלאך גם אמר לה

ואז הגר חזרה אל אברהם ושרה וסיפרה להם מה שהמלאך אמר: וכאשר הלידה התרחשה, אברהם שם שם של בנו ישמעאל, כלומר "אלוהים ישמע “

כאשר הילד הגיע לגיל 13, דיבר אלוהים לאברהם שוב ואמר לו

ואז אלוהים הבטיח לו כי שרה גם צריכה להביא לו בן אשר חייב להיות בשם יצחק. מתוך חשש כי בנו הבכור יכול לאבד חן בעיני אלוהים, התפלל אברהם:

17 : 20 – 21   

שרה ילדה את יצחק, כאשר הוא נגמל אמרה לאברהם כי הגר ובנה חייבים לא להישאר בביתם. אברהם היה עצוב מאוד על זה, כדי שאהב את ישמעאל, אבל שוב אלוהים דיבר אליו, ואמר לו לעשות  מה ששרה עומרת, ולא להתאבל; ושוב הוא הבטיח לו כי ישמעאל יהיה מבורך.

לכן, שני הזרמים הרוחניים, שני מרכזים במסלול של אברהם עבדו

לעבר איחוד האנושות. לא אחד אלא שני עמים גדולים היו מביטים לאחור אל אברהם כמו האבא של שני המדינות הגדולות, כלומר, שתי הדרכות חזקות, שני מכשירים כדי לעבוד את רצון של גן עדן, אלוהים אינו מבטיח ברכה שהיא טמאה, ולא קיים כל גדולתו לפני אלוהים מלבד גדולתו ברוח. אברהם היה מעיין הראשי של שני הזרמים הרוחניים שהוביל לאוקיינוס של אחדות.

I. Martin Lings, Muhammad, his life based on the earliest sources (Vermont: Inner Traditions International, 1983) 2. The New Oxford Annotated Bible (Revised Standard Version), (New York, NY: Oxford University Press, 1973)