חאנג'ה, בית זמן העכשווי
" חאנג'ה " או " חאנה-ג'אה " פשוטו כמשמעו " בית זמן העכשווי ".
" ג'אה " הוא הרגע האמתי שאיש הוא נוכחי. זה רגע של נוכחות שאחד צריך להגיע ללא הרף ולהאריך, פנימה ולמראית עין שניהם.
איש צריך לגלה את כל רגע אמיתי של חייו ולשמורו מכל האספקטים הארעים ולא יציבים של החיים המטריאלי. ובסוף שער הידע ואהבה יפתח למחפש האמיתי של הדרך.סאלק ( או המחפש ) צריך לאסף את עצמו באמתו באופן קבוע ולא להיות מטרד עם הסחת דעת של אחרים כדי להיות נוכח ואחד עם הקיום בכל רגע של חייו.כדי להשיג כל סוג של ידע, אחד צריך ללכת לבית הספר ולפנות למורה שיש לו ידע. בסופיות, הבית הספר נקרא בשם " חאנג'ה ".
בזמנים הישנים, מתי שאיש היה באמת מחפש את אמתו ולא היה יכול להשיג בלבדו, היה פונה לחאנג'ה להנהגה רוחנית.
הוא היה שם בצד כל דרגה חברתית וידע שהשיג, ועם ענוה טהורה היה פונה לחאנג'ה לגלה את הידע הפנימי אל מעבר זמן ומקום דרך נוכחות המורה ואמון הזקר.
חוקי התנהגות בחאנג'ה
לחאנג'ה יש חוקים ותנאים משלו. לנורמות חברתיות ולחוקים דומיננתיים אין ערך בחאנג'ה. צבעי העולם החצוני מפסידים את היות נחשק להשוה עם טהר ואטרקציה של החאנג'ה.
לפני הכניסה לחאנג'ה, אחד מוריד את נעליו ועוזב אותם בחוץ. זה מייצג שעוזבים מאחור כל שיכות וחבור לאדמה. ובזמנו שאיש נימצא בחאנג'ה, הוא נוכח לרוחניותו עם רכוז ונוכחות שלמה.
דיסציפלניה וסדר הם הבסיס למסעו של התלמיד. כך שהוא מניפסט סדר בכל אספקטים של כל ימי חייו, גם כך בהופעתו החיצונית. בחאנג'ה, איש לובש בגד פשוט לבן עם אף דוגמה, כדי שהוא עזב את הדוגמות הארעיות אחריו לגלה רמה יותר עמוקה של קיומו. הוא לא חושב על האופנות השולטות בחברה. בגדו לבנים, מטרתו הוא להיות טהר. הרגע הפנימי והחיצוני מצילים אותו מהסחת דעת ומובילים אותו לשלוה ושלום פנימיים.
עם נוכחות שלמה. התלמיד מרכז על מסעו. חאנג'ה מספק אותו עם סביבה מתאימה כדי להתאמן את העקרונות שיעזרו לו להתשחררו מהאי-יציבות וחשקים. אישיותו האמתית של התלמיד מתפתחת בהדרגה, כך שהוא יכול להחזיק ולהרחיב את רמתו של אזון,שלום, ושלוה בכל אספקט של ימי חייו. במלים אחרים, הוא מנסה את המשמעות האמיתית של קיומו.כך הוא נהיה באמת " ילד זמנו " ומגלה את המשמעות האמתית של חאנג'ה או " בית הזמן העכשווי "
