למה להתאמן בסופיות?

החכמים הם אלו שמשיגים רוחים ודוחים הפסדים.

פרופסור סאדג' אנג'ה

 בספר שחר, פרופסור אנג'ה שואל את השאלה הבסיסי העוקב ומדריך אותנו להשיג את התשובה. השאלה היא:

 אם האנשים הם הוגנים ונצמדים לכל החקוים וההסכמים של החברה, הם לא בוססים את האמונה שלהם על ציתנות עורת, ובכל זאת אין להם דת, הם יפסידו?

 שימו לב ששאלה זו היא לאיש הוגן , ציתן, אמין, אפקטיבי החברה, שאינו מזיק ועוזר בחברה. אם איש לא היה מכיר את האמת ולא היה מאמין בדת בצורה מוחלטת, האיש זה יפסיד? והוא מתאר עוד ש: " לימודי הסופיות לא מדריחים אנשים עם חסר ידע או חסר אחריות. לימודי סופיות כוללים את המדע ולימודים טאורטים וספקולטיבים." בכל אופן, סופיות מדריך את המלומד, החרוץ, ונותן ידע לאינדיבידואלים. אחד מהם, יכול לשאול עם כל הגבלות שניתנו:למה אני צריך ללמוד את האינדיקציות שלך? למה חסר לי משהו? מה תהיה התשובה שלך?"

 פרופסור אנג'ה מבהיר הלאה : " זה נאמר ש" החכמים הם אלו שמשיגים רוח ודוחים הפסדים", בזמן שאיש עם חסר ידע, לא יכול להבדיל בין הפסד ורוח. כדי להיות בקשר , להחליט, להבדיל בין נכון ואי – צדק, בין רוח והפסד לעצמו ולחברה שלו, צריך לו מדה יציבה ובלי שינוי." אנחנו צריכים מדה שאינה שונה עם מקום, זמן, או מצבים חברתיים. למשל, בלי מדה למדוד זמן, משקל, או מרחק, אינטראקציות עצמיות, חברתיות, או כלכליות יהיו מאד קשים.

 אז מה הוא המדה שיכולה לעזור לנו לגלה את הערך האמתי והפוטנציאל של איש? איזה מדה יכולה לעזור לנו להבדיל בין נכון לאי – צדק, להרויח רוח ולהפסד הפסד?

 פרופסור אנג'ה אומר ש, " כדי להמשיח עם הדיון, אני צריך להזביר את האמת. פילוסופים אומרים ש " מתי שחומר נימצא במקומו זה האמת." אני אומר: " מה שקיים ויציב ולא שונה זה האמת. אז, מה שאינו קיים זה לא אמת, ומה שקיים אבל הוא שונה והוא לא יציב, זה לא אמת. גוף האיש קיים, אבל הוא שונה. עונות שונות את הופעה הטבע. אהבה וחבה בונים את בסיסהם בליבנו אך לפעמים הם שונים לטינה ומאוס. כוכבים ניראים שמבריקים בשמים לאינסוף, אך הם גם נעלמים והם לא יציבים. בקיצור, מה שאנחנו רואים ודברים שאנחנו לא רואים קימים והם לא יציבים עד מתי שאיש הבין את מלי האל, עד מתי שכל דבר הוא נשמד חוץ האנוש האינסופי, שממי, ועדין, שכל אחד קורא " אני " , העצמי האמתי.

 " אני " הוא הזהות היציב. " אני " הוא תלוי לשינוי עם עבר זמן או מקום. הוא האיחוד היציב שקיים בתוך כלנו. " אני " הוא חלק מהאמת. זה אפשרי להכיר אותו רק עם האמת צמו. זה אפשרי להשיג ידע אמתי רק עם דרך זה, עם שלוה ושמחה

 " אני " הוא המדה היציבה שאנחנו צריחים " להשיג רוח ולהפסיד הפסדים ". סופיות מסק את הידע ועוזר לגלה את ה " אני ". זה מדעות של מלי אל: " צדיקי הם מתחת הכפות שלי. אף אחד לא מכיר אותם רק אני.

I. Molana Shah Maghsoud Sadegh Angha, Dawn (Verdugo City, CA: M.T.O. Shahmaghsoudi Publications, 1991), 23-24.